ביבליוגרפיה היא פרק חשוב בכל עבודה אקדמית, והיא מאפשרת לקורא להבין על מה נשען המחקר, מהיכן נלקחו הרעיונות, הציטוטים והעובדות, ומדוע הם אמינים ומבוססים.
מעבר לחשיבותו האקדמית, פרק הביבליוגרפיה משמש כהצהרת יושרה. הביבליוגרפיה מבטאת את הכבוד של הסטודנטים למקורות המידע ואת ההבחנה בין ידע שנוצר על-ידי הסטודנט/ית לבין ידע שנלקח מאחרים.
סטודנטים רבים רואים בביבליוגרפיה חלק טכני בלבד, אך בפועל היא חלק מהותי מהכתיבה המחקרית. רושם מקצועי של עבודה נבנה גם מהדיוק, מהעקביות ומההקפדה על כללי הציטוט. לכן חשוב להכיר את הדרכים המקובלות לכתיבת ביבליוגרפיה, להבין את ההבדלים ביניהן וליישם את הכללים הנכונים באופן עקבי לכל אורכה של העבודה.
שיטת APA
שיטת APA היא אחת השיטות הנפוצות ביותר בישראל ובעולם האקדמי בכלל, בעיקר במדעי החברה, החינוך, הפסיכולוגיה ולעיתים גם במשפטים.
השיטה מדגישה בהירות, עקביות ופשטות. היא מתבססת על ציון מקור קצר בתוך הטקסט לצד רשימה מלאה של פרטי המקור בסוף העבודה.
לדוגמה: כאשר מצטטים בתוך העבודה, יש לציין בסוגריים את שם המשפחה של המחבר ואת שנת הפרסום, לדוגמה:
כהן, 2021.
ברשימת המקורות עצמה יש לרשום לפי הסדר הבא:
- שם משפחה,
- אות ראשונה של השם הפרטי,
- שנה,
- שם הספר או המאמר,
- מקום הוצאה ושם ההוצאה לאור.
השיטה דורשת הקפדה על פסיקים, נקודות וכתב נטוי במקומות הנכונים, כך שתתקבל ביבליוגרפיה מסודרת וברורה לעין.
שיטת שיקגו
שיטת שיקגו נפוצה בעיקר בתחומי מדעי הרוח, ההיסטוריה והמשפטים, ולעיתים משמשת גם בכתיבה משפטית אקדמית בישראל.
ייחודה הוא בגמישות, ניתן לבחור בין מערכת ציטוט המבוססת על הערות שוליים לבין מערכת המבוססת על ציון קצר בגוף הטקסט.
ברשימת המקורות, הפורמט כולל את שם המשפחה של המחבר, השם הפרטי, שם הספר בכתב נטוי, מקום ההוצאה, שם ההוצאה ושנת הפרסום. לדוגמה:
כהן, דני. דיני נזיקין בישראל. תל אביב: נבו, 2019.
שיטת שיקגו מתאימה במיוחד לעבודות שבהן יש חשיבות לציון פרטים היסטוריים, תרגומים או גרסאות שונות של מקורות.
היא גם מאפשרת להרחיב בהערות השוליים ולהוסיף מידע משלים, דבר שאינו מקובל בשיטות אחרות.
השיטה הישראלית למשפטנים
בלימודי משפטים קיימת מערכת ציטוט ייחודית המומלצת על ידי מוסדות אקדמיים בישראל.
היא מתבססת על הנחיות הרשות לפרסום משפטי ועל כללי הציטוט של כתב העת המשפט. שיטה זו מדגישה סדר לוגי, רלוונטיות והבחנה בין סוגי מקורות משפטיים כמו חקיקה, פסיקה, מאמרים וספרים.
לדוגמה, ציון פסק דין כולל את שם הצדדים, מספר התיק, שם המאגר ושנת הפרסום, למשל:
ע"א 1234/20 פלוני נ' אלמוני, נבו 2022.
כאשר מציינים חקיקה, נהוג לציין את שם החוק המלא, שנת החקיקה ומספר סעיף רלוונטי. לדוגמה:
חוק החוזים חלק כללי תשל"ג 1973 סעיף 12.
עבודה סמינריונית במשפטים נבחנת גם על הקפדה בציטוטים הללו, ולכן חשוב להשתמש בתבנית אחידה לכל אורך העבודה.
סדר הצגת המקורות ברשימה
לאחר סיום כתיבת העבודה יש לערוך את רשימת המקורות באופן עקבי ומסודר. בדרך כלל יש לסדר את הרשימה לפי סדר אלפביתי של שמות המחברים, ללא תלות בסוג המקור.
במקרים מסוימים ניתן לחלק את הרשימה לפי סוגי מקורות, לדוגמה: חקיקה, פסיקה, ספרות אקדמית ואתרי אינטרנט, בעיקר בעבודות משפטיות.
כדאי להימנע מערבוב בין שיטות שונות בתוך אותה עבודה.
אם בחרתם להשתמש ב-APA הקפידו להישאר נאמנים לשיטה לכל אורכה.
אחידות בביבליוגרפיה מעניקה לעבודה מראה מקצועי ונקי ומקלה על הקורא להבין מאיפה נשאב כל מקור.
ציטוט מקורות מקוונים ואתרי אינטרנט
רבים מהמקורות בהם נעזרים הסטודנטים לצורך הכתיבה האקדמית, זמינים באינטרנט, כמו מאמרים, פסקי דין, חוקים או חדשות משפטיות.
גם כאן יש כללים ברורים: יש לציין את שם המחבר אם קיים, כותרת המאמר, שם האתר, כתובת ה URL המלאה ותאריך הגישה. לדוגמה:
משרד המשפטים 2024. "הנחיות לפרסום פסקי דין". אתר משרד המשפטים. https://www.gov.il/justice
אל תמהרו לצטט אתרי אינטרנט שונים כמקורות מידע. חשוב מאוד להקפיד שהאתר יהיה אמין.
אתרים ממשלתיים, אקדמיים או של גופים מוכרים עדיפים בהרבה על בלוגים או רשתות חברתיות. למעשה, מומלץ לבקש מהמרצה אישור להיעזר במקורות לא אמינים, ולבחון אם הוא מאשר זאת או לא.
במקרים שבהם אין מחבר ברור, ניתן לפתוח את הציטוט בשם האתר עצמו.
טיפים חשובים לסיום
לפני סיום העבודה הקדישו זמן לבדוק את הביבליוגרפיה שלכם.
ודאו שכל מקור שמופיע ברשימה מצוטט גם בגוף העבודה ולהפך, שאין ציטוטים שלא מופיעים ברשימת המקורות.
נכון, אפשר להיעזר ב-GPT ובשלל כלי AI שיכתבו עבורכם את הביבליוגרפיה לפי הכללים הנדרשים.
עם זאת, תמיד חשוב לבדוק ידנית שהפורמט עומד בכללים הנכונים.
דיוק בביבליוגרפיה הוא חלק מהאיכות המחקרית שלכם, הוא משדר מקצועיות, רצינות ויושרה אקדמית אמיתית. והכי חשוב – הוא משפיע על הציון 🙂
